אור אסרף

אור יצר עם חניכיו קשרים מיוחדים והיווה עבורם מודל לחיקוי ולהשראה.
אור אהב מאוד מוזיקה ולמד לנגן בגיטרה ובמפוחית.
אחד ממאפייניו הגדולים של אור הייתה אהבתו לארץ ישראל.
אור הרבה לתור את הארץ לאורכה ולרוחבה, ביחד עם חבריו, לצפות בנופיה, ובמיוחד לתור במעיינותיה.

בתחילת חודש דצמבר 2011 התגייס אור לצה"ל, ובחודש מאי 2012 עבר אור ליחידת אגוז ונקלט היטב בקרב חבריו ליחידה.
כמו במעגלים רבים אחרים בחייו, גם ביחידת אגוז אור היה מאושר מאוד,
וגילה מוטיבציה גבוהה, לצד רגישות ואנושיות מרבית לחבריו, מפקדיו, ובהמשך גם לפקודיו.
אור השלים בהצלחה רבה את מסלול ההכשרה של הלוחמים ביחידת אגוז ב- 7.3.2012, יום הולדתו ה-20.
ביולי 2014, במסגרת מבצע צוק איתן, אור וצוותו לחמו בשכונת סג'עייה שבעזה,
ובליל ה-21 ביולי 2014, במהלך הלחימה, אור ומרבית חבריו לצוות נפצעו.
באותו הקרב, שני חבריו הטובים סמ"ר טל יפרח וסמ"ר יובל דגן, שהיו סמוכים לו באותה הפעילות, נפלו.
לאחר תקופת טיפולים והחלמה, חזר אור לצוות כלוחם. בנובמבר 2014 אור השתחרר כלוחם מהצבא.

חודש לאחר השחרור, יצא אור לטיול במזרח הרחוק ביחד עם חבריו לצוות, טיול ממנו לא שב.
בבוקר יום שבת ה- 24.5.15, אור החל את הטרק במסלול הלאנגטאנג והאגמים הקפואים בהרי ההימלאיה, בצפון נפאל.
אור היה שמח וטוב לב בעת שהחל את הטרק שהוביל למותו, מספר שעות מאוחר יותר. רעידת האדמה החמורה בעוצמתה, גרמה למפולות של סלעים אדירים שהתדרדרו לוואדי התלול בו אור טיול בגפו. אחת המפולות הקשות פגעה באור, שנהרג מיד.בנפאל התקיים מבצע מורכב של חיפוש, איתור וחילוץ. במבצע סייעו צוותים ישראלים, מתוגברים בחבריו לצוות של אור, מיחידת אגוז, בפיקוד המפק"צ (שנלחמו ביחד עם אור במבצע צוק איתן). לאחר סריקות וחיפושים שנמשכו ימים ארוכים, אור אותר, חולץ במבצע ארוך, מורכב ומסוכן, והושב הביתה.

אור הותיר אחריו הורים- אורית ופטריק, אלה- אחות חיילת, נדב- האח הקטן וחברים רבים.

יהי זכרו של אור ברוך.